20 וּמִֽמְּנַשֶּׁ֞ה נָפְל֣וּ עַל־דָּוִ֗יד בְּבֹא֨וֹ עִם־פְּלִשְׁתִּ֧ים עַל־שָׁא֛וּל לַמִּלְחָמָ֖ה וְלֹ֣א עֲזָרֻ֑ם כִּ֣י בְעֵצָ֗ה שִׁלְּחֻ֜הוּ סַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ לֵאמֹ֔ר בְּרָאשֵׁ֕ינוּ יִפּ֖וֹל אֶל־אֲדֹנָ֥יו שָׁאֽוּל׃
21 בְּבוֹאוֹ עִם פְּלִשְׁתִּים עַל שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה. בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה שֶׁנֶּהֱרַג בָּהּ שָׁאוּל:
22 וְלֹא עֲזָרוּם. חַס וְשָׁלוֹם שֶׁעָזְרוּ לַפְּלִשְׁתִּים, אֶלָּא בְּעֵצָה שִׁלְּחֻהוּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים – אֶלָּא כִּי עֵצָה נִתְיַעֲצוּ הַסְּרָנִים לְשַׁלְּחוֹ לְבֵיתוֹ, כִּי אָמְרוּ: בְּרָאשֵׁינוּ יִפּוֹל אֶל אֲדֹנָיו; דּוּגְמַת נָפְלוּ עַל דָּוִיד:
